ה"ג ואתון אמרין חבית השנייה כר"מ ולית רבי יוסי מודה בה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 1 · הלכה 8 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והתני. בברייתא אהך פלוגתא דחבית השנייה:
בד"א בבור שיש בו כדי להעלות אבל בבור שאין בו כדי להעלות אפילו כל שהוא אסור לטמאותו. וה"פ הא דאמר אם יוכל להציל ממנו רביעית בטהרה יציל משמע הא פחות מרביעית א"צ להציל דוקא בשיש בבור מאה ואחד שתוכל התרומה לעלות בחולין שבגת התחתונה שאינה נפסד' לגמרי שהרי יכול לאכלה נקודי' או קליות כדתנן בפ"ה אבל אם יש בבור ק"א כנגד התרומ' טמאה אפילו כל שהוא שיכול להציל חייב להציל שהתרומה שיורדת למטה נפסדת לגמרי:
ואין כר' מאיר. ואי ס"ד דמתני' דוקא כר"מ קשיא הא לר' מאיר:
היא בור וכו'. כלומר שניהם שוין שאם יכול להציל אפי' כל שהוא בטהר' יציל דהא לדידיה טעמא דמותר לטמאות' הואיל וסופו לאיבוד קיימא והכא כל שיכול להציל אפילו כל שהוא אין לאבדה:
ועוד מן הדא. קשיא לחברייא. לית בר נש וכו'. אין אדם אומר אינה היא המידה כלומר שאין הדברים דומין זה לזה אלא א"כ מודה בדין הראשון דאל"כ מה לו לתלות שאינן דומין דהא אפי' דמיין להדדי אין למידין הימנו:
מיי כדון. אם כר"י אתי' מתני' מ"ט דר' יהושע דמתיר לטמאות' דהא ר' יוסי סובר דאסור לטמאותה אע"ג דלאיבוד קיימא:
תמן. התם גבי חבית היינו טעמא דר' יהושע כדי לחוס על ממונן של ישראל שלא יאבדו החולין טמאין שבגת התחתונ' שאם תרד התרומה יהיו אסורין אפי' לזרים:
בימי טומאתן. והכא מה אית לך אבל הכא תרומה טהורה בשעה ששית מה הפסד אית לך דנטמא אותה:
ופריך אפילו הכא נמי וכי אינו מפסיד עצי' לשתי הסקות:
ומשני להפסד מרובה. דחולין שבתחתונה חששו:
תיפתר כמ"ד מדברי ר"ע וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00