גמ' כשרות היו. כלומר אפילו לא היה להן פסול גדול כלינה שהן עומדין לשריפה אפילו הכי מאחר שאין להן תקנה ליאכל ואפילו הן עדיין טעונות עיבור צורה יהבינן להו התם והיכי דמי כגון שלא נשחט עליהן הזבח ויש להן קדושת דמים משהוקדשו ואין להן היתר עד שישחוט עליהן הזבח ויזרוק הדם דלחמי תודה אין קדושין קדושת הגוף אלא בשחיטת הזבח דתניא על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קדוש אלא בזביחת התודה והאי קדוש בקדושת הגוף קאמר דהא משעה שאמר הרי עלי לתודתי חל עליהם שם הקדש אבל אין קדושות ליפסל בלינה ובטבול יום ואם נטמאו נפדין ויוצאין לחולין עד שישחוט הזבח עליהן וכשם שהזבח מקדשן כך בזריקת הדם ניתרין הם לאכילה כבשר התודה עצמה דהואיל ותלויין בה הרי היא כמוה וזריקת הדם מתרת קדשים דכתיב ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך ולא בשחיטה הן קדושות. וכיון שלא נשחט עדיין הזבח ולא קידשו גופן יש להם פדיון והואיל ויש להם תקנה בכך למה אנו מפסידין קדשים:
חולייא קומוי לא אוכל. כלומר הרבה חולין מונח לפניו ואינו אוכלן שכבר קרוב לזמן ביעורו ואי אפשר לאכול כולו:
ואת אמרת יפדה ויאכל. בתמיה מי יפדה אותן כל אחד כבר אכל כל צרכו:
מפני שממהרין להביא תודותיהן. בע"פ:
מפני חמץ שבו. שאין יכולין להקריב תודה כל פסח ומקריבין הרבה קודם פסח:
והיא נפסלת. ומיהו עדיין אינן טעונין שרפה וצריכות לעבר צורתן כדתנן בפרק כיצד צולין כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתן ויצא לבית השריפה ואפ"ה מזלזלינן בהו ויהבינן להו התם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00