קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 6

דברי רבי מאיר. אפילו לדברי רבי מאיר דאמר משש שעות ולמעלה מדבריהן אפילו הכי אם קידש בו אין קידושיו קידושין:

ויאות. שפיר קאמר רב שהרי אם קידש בחיטי קורטבניות בפסח שאינן ראויין לכלום לאכילה ואינן אלא חמץ נוקשה אפילו הכי אין קידושיו קידושין לכולי עלמא משום דאתי חמץ דרבנן ומפקע הקידושין ה"ה המקדש בחמץ גמור בשעות דרבנן אין קידושיו קידושין ואם תאמר היאך אתי חמץ דרבנן ומפקע קידושי דאורייתא ושרי אשת איש לעלמא יש לומר הא קיימא לן כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש והפקר בית דין הפקר והם הפקירו ממונו. חטים קורטבניו' במדבר. הם חיטים הצומחים בהרי אררט במדבר והן קשין מאוד:

אפקיד דיסקיא דפיסתא. שק מלא גלוסקאות הפקיד אצל רבי חייא הגדול:

דיסקייא. שני מלות מורכבות שני שקים אמתחות של עור:

יוחנן חקוקיא הוה. האי דאפקד גבי ר"ח:

גרבא דכותחא. חביות של כותח ויש בכותח פירורי לחם ואסור משום חמץ:

היידנו שעת הביעור. איזהו שעת הביעור דהא במתניתין תנא שלשה זמנים בליל י"ד ובשחרית וקודם שעה ששית:

כלום אמרו ליגע. בהפקדון למכרו אלא מפני שהוא כמשיב אבידה שאם לא ימכרם יפסידו הבעלים הכל אם כן חמישית לר"י נמי אינו שוה כל כך שהרי אסור באכילה אבל כשמוכר אותן בשחרית השבה מעלייתא היא שמוכר אותן בדמי שוויין:

חמישית כר"י וכו'. חמץ בשעה חמישית אליבא דר"י אם הקדישו לבדק הבית מוקדש שהרי יש בו דמים שראוי הוא ליתן לפני בהמתו: