גמ' איתפלגון. פליגי ר' חייה ובר קפרא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 9 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כדי שיבוא ויאכל. כל שיכול לבוא בשעת אכילה דהיינו כל הלילה או עד חצות לא הוה ליה דרך רחוקה:
כדי שיבוא ויזרוק. דהיינו עד שקיעת החמה:
ואפילו כמ"ד עד שיבוא ויאכל. לא כדס"ד שיהא רחוק כל כך עד שיכול לבוא בלילה אלא כל שהוא בתוך התחום שהוא אלפים אמה קודם חשיכה שאז יכול לבוא בלילה דסובר יש תחומין בי"ט:
ורגליו רעות. שהוא חולה ברגליו:
יכול יהא חייב. כרת אם שגג ולא עשה השני:
ת"ל וחדל דוקא. כשחדל במזיד בראשון הוא דחייב כשגג בשני אבל אם לא חדל במזיד בראשון פטור:
והסוס בידו. שיכול לבוא במרוצה:
יכול יהא חייב. כרת אם לא הגיע לעזרה בשעת שחיטה וגם לא עשה השני:
וחדל לעשות. כל שהוא עושה דבר בשעת עשייה כדי שיהא נחדל מעשיית הפסח חייב יצא זה שבמה שעשה וקדם זמן עשייה הוא חדל בשעת עשייה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00