גמרא מאי לאו בהילך ור"נ כו'. עי' מהרש"א שדבריו מגומגמין. ואולי ר"ל דאי בהילך ליכא לפרש דה"ק בין שאמר בלשון קבלה בין בלשון הולכה כו' כדפרש"י שם והיינו דלשון קבלה דקאמר הוה כמו דאמר בלשון הולכה. הואיל דתני הילך א"כ גם לשון זה לא פסיקא דכוונתו על שליח להולכה. ולגופיה לא איצטרך דהוא פשיטא מהתקבל כמש"כ שם:
קריאה במקור
רש"ש על גיטין · דף 63b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם ת"ש לפיכך כו' רצה לחזור יחזור. כצ"ל וכן לקמן ה' פעמים:
שם אמרה ליה ליהוי לי בידך כו'. כן גורס הר"ן ע"ש:
רש"י ד"ה מספקא ליה. אי הולך כזכי. כצ"ל:
תד"ה כותבין. לפיכך טוב כו' כמה שירצו עד כו'. כצ"ל וכ"ה בפסקי תוס':
תד"ה אפי'. כדאשכחן בס"פ באומר אמרו כו'. ואע"ג דהכא דמי להא דאמר שם מעשה לא עבד ופרש"י שיעידו שקר. מ"מ כאן ה"א דחיישינן טפי משום דהיכי מתרמי כו':
בא"ד ואפי' למ"ד בעל נאמן ה"מ כו'. לכאורה בפשיטות הל"ל כיון דאם היה גם הבעל מודה א"צ תו לעדי קבלה לכן הוה עדי אמירה כולו דבר. אבל ז"א דא"כ אמאי קרי הש"ס בח"ה שם להא דלכל שנה מג' שני חזקה היה עדים נפרדים חצי דבר. הלא אם היה המערער מודה בהשתי שנים אחרים היה מועיל עדותן לבד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f64e88cb75961b8429fbe4edec1c0e2c93c935892fbeaba54a4371a0c1ab3558