גמרא בפחות פחות משוה פרוטה. עפרש"י ותוס'. ולכאורה לפמש"כ בקדושין (נ) די"ל דחצי שיעור מותר מה"ת בהנאת הקדש הוה א"ש הכא בפשיטות. אבל ז"א דהתנן בספ"ה דמעילה דמצטרפות אפי' לזמן מרובה:
קריאה במקור
רש"ש על גיטין · דף 12b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם א"ה אמאי ניזון מן הצדקה להעדפה. פרש"י שהוא צריך מפני חליו כו'. קשה דזה ה"ל לחייב את הקוטע ועמש"כ בסמוך:
שם רפואתו דידיה הוא דבעי איתסויי בה. נ"ל הא דפשיטא ליה להש"ס להקשות כך ומדוע לא נאמר דהוה כמזונות דיכול לומר לו עשה עמי ואיני זנך והלא ימות ברעב. די"ל משום דלפעמים תעלה דמי רפואתו יותר מדמי שויו קודם וא"כ ישתכר בו הרב הרבה וזה ודאי לא מסתבר. ובזה מתורץ דקדוק התוס' מהא דעבד כנעני שלו פטור מכולן. ואולי לזה כיוונו בשמא יש לחלק כו':
תד"ה רפואתו (בסופו). כדאמרינן הכא. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f64e88cb75961b8429fbe4edec1c0e2c93c935892fbeaba54a4371a0c1ab3558