קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 1 · הלכה 7 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

גמ' אסור. אפי' במודר מאכל ואפי' במקום שאין משכירין:

ופריך לא ממאכל נדר. הא לא נדר אלא ממאכל והני לאו מאכל נינהו ולמה אסורין:

כיני. כן היא מתני' למודר הנאת מאכל מחבירו. שאמר הנאת מאכלך עלי שאסר על עצמו כל מה שגורם להביא הנאה למאכל:

ותנינן. בברייתא דבי ר' כן מפורש:

נפה וכברה. לקדרה ושפוד שהמאכל עומד בתוכו:

ותמחויין. קערה גדולה שמחוברין לה קערות קטנות:

לפסין. אילפסין והן קערות גדולות ומבשלין בהן:

לקצור. חיטין ולבצור יין מיבעיא לן אם אסור לפי שעדיין צריכין תיקון גדול ולא איפשיטא:

הניית מאכל מהו. כלומר מהו הניית מאכל דאסור:

הוינן סברין למימר. דבקרדום של ביקוע שמבקעין בה עצים לבשל בהם ואפ"ה שרי וה"ה לשאר מכשירי דמכשירי אוכל נפש:

תיפתר בקרדום. שמנכשים בה העשבים הרעים ואין עושין בה אוכל נפש כלל וליכא למפשט מינה מידי:

ההן. האי כלי ששמו זוסטה והוא כמין כלי כברה:

מכיון שהוא מרחיק. את הנקבים שבו וראוי לנפות בו הקמח דינו כנפה ואסור להשאילו או דלמא השתא מיהא לאו לנפה עביד:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 45d757e14143ac7127bd025b7eeb24780c57c63e88606d2b6013943b742fd6f6