והוא שתהא וכו'. הא דתנן אבל קורין אותה ללועזות בלע"ז צריך שתהא כתובה בלעז דאל"כ הרי קוראה על פה ולא יצא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך מה אנן קיימין. במאי עסקינן הא דתנן אבל קורין אותה ללועזות בלע"ז:
הדא דתנינן. כלומר והא תנן קראה תרגום בכל לשון לא יצא והיינו בשהיתה כתובה אשורית:
ה"ג אם כשהיתה כתובה בלעז ותירגמה בלעז הדא היא דתני וכו':
ומגילת אסתר אינה נכתבה אלא אשורית. ואיך נאמר דמתני' איירי כשכתובה בלעז:
תפתר. תפרש למתני' שהיתה כתובה בלעז יוני וכרשב"ג א"נ שהיתה כתובה בראשי תיבות של לעז:
טעה. הקורא והשמיט פסוק אחד ותירגמו המתרגם יוצאין בקריאת התרגום:
ופריך אנן אמרין. במתני' קראה תרגום בכל לשון לא יצא ואתה אומר הכי דיצא:
ומשני שמואל כדעתיה. לשיטתיה אזיל:
ה"ג דשמואל אמר היתה כתובה כהלכתה וכו'. וזו נמי כהלכתה כתובה:
הלועז יוצא בה בלעז. ולא הוה כקורא בעל פה שהרי הוא מתרגם כל דבר מתוך הכתב אשורית אבל המתרגם עצמו אינו יוצא בה וכדמסיק:
ה"ג יודע אשורית ויודע לעז אינו יוצא בה אלא אשורית בלעז יוצא בה בלעז. וכן הוא במסכת סוטה וה"פ כיון שהוא יודע אשורית אין לו לקרות אלא מתוך הכתב ממש בלעז יוצא בה בלעז אם לועזין לו מתוך לשון העברי והוא עונה אחריהן מה שהן אומרין א"נ בשכתובה בלעז יוני:
מהו שיוציא אחרים בלעז. דכיון דהוא אינו יוצא מהו שיוציא אחרים:
כל שאינו חייב וכו'. כלומר כיון שהוא אינו ראוי לצאת בקריאה זו אף אחרים אינו מוציא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45d757e14143ac7127bd025b7eeb24780c57c63e88606d2b6013943b742fd6f6