קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

הלעוזות. ישראלים שאינן יודעים לדבר בלשון הקדש אלא החזן בלבד:

לא נהגו כן. שיהו העולים שבעה:

אלא אחד. הוא היודע לקרות קורא כל הפרשה כולה ל"א הלעוזות שאינן יודעין כלל לשון הקדש אין קורין ז' אלא אחד קורא כולה וכ"נ עיקר:

קורא את כולה. וחולקה לשבעה כדלקמן:

שבעה יודעין ג' פסוקים. כל א' יודע ג' פסוקים א"נ כולן יודעין שלשה פסוקים ומה שיודע זה יודע חבירו:

כולהון קראיי. כולן עולין וכ"א קורא שלשה פסוקים:

אחד יודע ג' פסוקים. ואין שם יודע לקרות אלא הוא ויש שם עשרה דפחות מעשרה אין קורין בתורה:

קרי וחזר וקרי. עד שבעה פעמים:

העבד עולה למנין שבעה. דהא תניא אשה עולה למנין שבעה הוא הדין עבד:

וידבר. ה' אל משה לאמר עולה ממנין שלשה פסוקים אף על גב דאין למידין ממנו כלום:

אסור ללמד את עבדו תורה. ואיך קאמר שעולה למנין ז' הא אינו יודע לקרות:

שלמד מאיליו. ואין איסור אלא כשרבו מלמדו:

או שלימדו רבו כטבי. כשהיה ר"ג מלמד עם החכמים ושמע טבי וגם כן הוי כלומד מעצמו:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 45d757e14143ac7127bd025b7eeb24780c57c63e88606d2b6013943b742fd6f6