אותה שנה. שנעשה בו הנס:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מ"ט. כלומר מנ"ל:
הוא חדש אדר. ל"ל אלא ה"ק לחדש י"ב שבכל שנה אבל עתה הוא חדש י"ג:
אדר הראשון תוספת וכו'. מיבעיא ליה איזהו מהחדשים תוס' חדש הראשון או חודש השני:
מה ביניהון. מאי בינייהו:
הכי גרסינן שני כבשי ביניהון והכי פירושא השנים של הכבשים של התמידין ור"ח איכא בינייהו. דכתיב בהו בני שנה ואם היו יתירים מבני שנה היו פסולים:
שנה ארוכה היא. שאותו חדש לא נחשב כלל וכשמגיע ט"ו אדר שני כלתה לו שנה:
אין לו אלא עד חמשה עשר אדר הראשון. שהרי קודם שהגיע להתוס' כבר הגיע להשנה השנייה:
מתניתא אמרה כן. ממתני' איכא להוכיח דאמר ראשון הוא הנוסף:
תנינן תמן. פ"ז דעדיות:
הן העידו. ר"י ור' פפייס:
שמעברין את השנה. שיכולין לעבר השנה עד יום האחרון של אדר ראשון שהיו אומרים שאם עבר פורים דהיינו י"ד דאדר ראשון ולא עיברו שוב אינן יכולין לעבר והעידו דאינו כן:
על תנאי. שירצה הנשיא:
הדא אמרה. זאת אומרת:
אין תימר. דאס"ד אדר שני הוא התוס' א"כ ביום אחרון של אדר הראשון שלא נשאר דבר שקיים על השנה שעברה ואיך יוסיפו עליו אלא ודאי דהראשון הוא הנוסף נמצא שבסוף חדש י"א מוסיפין על על השנה:
תרין אגרין. שני כתבים:
ושפר. והוה ניחא לי ולחבירי להוסיף על השנה ל' יום:
ירח יומין. כ"ט יום:
אדר הראשון תוספת. שהוא לעולם ל' יום:
אדר השני תוספת. שהוא לעולם חסר:
אין וכו'. וקאמר אי מהא ליכא למשמע מיניה מידי מה שעשה עשוי דלא קפדינן אם עשה חדש א' שראוי להיות מלא חסר א"כ ה"נ אף שראוי שיהיה אדר ראשון מלא מ"מ אם עשאו חסר לית לן בה שהרי אדר הסמוך לניסן לעולם חסר ולא הוה אלא חדש א' מלא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45d757e14143ac7127bd025b7eeb24780c57c63e88606d2b6013943b742fd6f6