קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 1 · הלכה 11 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

אבל לא בעלי מומין. מחוסרי אבר:

רשאין לעשות כן. דלא נאסרו להם הבמות:

ואת הפרות. שעל ידם השיבו הפלשתי' את הארון העלו בני ישראל לעולות בבית שמש ש"מ דעכו"ם מקריבין אפי' נקבה לעולה:

מכל החי מכל בשר. אמרה תורה הבא בהמה שחיין ראשי איברים שלה ול"ל לאזדהורי עלייהו אי לאו משום הקרבה שיקריב מהן נח בצאתו מן התיבה:

מירטום. שניטלו הנוצות:

כל ציפור כל כנף. לא מיקרי ציפור שיהא כשר להקרבה אא"כ יש לו כנף:

הגה נח. למד נח תורה מתוך תורתו דהיינו מתוך המצות שנצטוו לו:

כירק עשב וכו'. והתיר לו בשר כל בעלי חיים א"כ למה ריבה הכתוב בטהורי' להביאן לתיבה אלא להקרבה:

אסור לישראל לסייעו. לעכו"ם בשעת איסור הבמות כגון בזמן הזה דקדושת ירושלים אין אחריה היתר:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 45d757e14143ac7127bd025b7eeb24780c57c63e88606d2b6013943b742fd6f6