העשויין להשאיל ולהשכיר כו' כך הוא גירסת רש"י ז"ל ומה שהקשה תוס' מרבא דאפיק זוגא דסרבלא מיתמי ולא הזכיר שהיה שם כל הני תנאים לפע"ד נ"ל פשוט נהי דאי טעון לקוח נאמן אפי' בדברים שאינם עשויין למכור ועשויין להשאיל ולהשכיר כיון דאינש צנוע הוא מ"מ ליתמי לא טענינן להו מידי דלא שכיח כיון שאינו עשוי למכור ועשוי להשאיל ולהשכיר עי' מ"ש תוס' לעיל מ"א ע"ב ד"ה כל האומר כו' בסוף הדיבור לחד שינויי ודו"ק:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על שבועות · דף 46b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דבקושטא קמשתבע לא קתני לפר"ת לא קתני במתני' אבל מ"מ חשוד הוה י"ל להכי לא קתני משום דקתני חשוד דרבנן לאשמועינן דאפי' בעבירה דרבנן פסול לשבועה ואשמועינן חשוד דאורייתא לאשמועינן דאפ"ה שכנגדו אינו נוטל בלא שבועה וא"כ שבועת בטוי לא איצטרך למתני' דחמירא מחשוד דרבנן וקילא משארי שבועות דאורייתא ואתי' מקל וחומר דמשחק בקוביא ושכנגדו אינו נוטל אלא בשבועה מק"ו דשבועה דלשעבר ודו"ק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a35760e0a8171c90fbe8d48ac1eebf39227a33a339ea95541f1687a18f4e9174