גמ' "א"ל רב אחא לרבינא והתניא וכו' ". ואע"ג דרב אחא ורבינא היו מהאמוראים האחרונים, תלמידי רב אשי, ומסתמא ידעו מאי דאמר רבא "שור והוא חרש דוקא", מ"מ מהדרו לתרץ לפי מאי דס"ד דר' ירמיה, בכדי שלא יקשה עליו מברייתא.
קריאה במקור
ביאור ראובן על בבא קמא · דף 54b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"אם לרבות את העופות". ואיידי דכתב אם בהמה כתב נמי אם איש. אבל אי לאו לרבויי עופות הוי כתב בהמה ואיש.
"וגבי שבת מנלן דתניא וכו' ". כלומר, מן הברייתא, לפי שפירשוה האמוראים הראשונים, אנו מוצאים את המקור שמשם לומדים שגבי שבת חיה ועוף בכלל.
רש"י ד"ה פרי מפרי. "ולד מולד יין מענבים ושכר מתמרים". כלומר, וענבים ותמרים הם פרי מפרי. ואי אפשר לומר דהיין והשכר הם פרי מפרי לפי שהם באים מענבים ותמרים דהוו פרי, דאם כן ענבים ותמרים עצמם לא ליהוו נקנים בכסף מעשר שני.
תוס' ד"ה ואימא. "לימא דכללא גופיה ממעט להו". ולי נראה דאוכל קא סמיך, דהוי כלל, ולא אבהמתך. ותדע, דהא בסמוך קאמר דכל הוי רבוי, ופשיטא דבהמתך לא הוי רבוי.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Beur Reuven, New York 1955
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ffa4cf44fc9b02612b526ba239c8795b7329022e877342a9fba3085a112cbf21