וגזרו בה דלא תדחי שבת בשאר מקומות משום תרועה דרבנן דאית בה וכו': א"א זה הטעם אין לו טעם ולא ריח ומשום דרבנן דחינן לדאורייתא ועוד הא לאו דברי הכל הוא דהא איכא תנא דיליף לכולהו מן התורה כדאיתא התם. אלא הטעם מפני שאין לשופר עיקר מפורש בגבולין שלא אמרה תורה שבתון זכרון תרועה אלא במקום והקרבתם אשה לה' ולא נאמר בכל ארצכם אלא ביובל זכרון שאינו מפורש בגבולין אלא מדרשא אתי ומשום הכי גזרו:
קריאה במקור
כתוב שם סוכה · דף 21a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה וכו' עד אבל לענין ספיקא דקביעי דירחא אין בזה טעם לשופר ומגילה: א"א יש עמנו נוסחא שאין בה היינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה ויכול אני להעמיד היינו טעמא דשופר והיינו כדברי הרב ז"ל והטעם לומר היינו טעמח דשופר שלא התקין ריב"ז שלא יהיו תוקעין אלא במקום בית דין משום דלא ידעי בקביעא דירחא ומשום הכי גזרו ביה שמא יעבירנו והוא אינו מצוה כלל דהא לא ידעי בקביעא דירחא אבל במקום בית דין דידעי לא גזרו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a690f730371cb76ff8f21a51b3c4d656fba83b284c46236d47dbf251e9388478