שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 4 · הלכה 1 · Integer 7

ואילו במקומן ר' בא בשם רב כו'. — צ"ל: ואילו שלא במקומן הן ר' בא בשם רב זימנין דהוא אמר ע"ז של ישראל אין לה ביטול (פי' אבל ע"ז של גוי סבר רב לעיל פ"ג סוה"ב דמשברה אבר אבר והיא מותרת) וזימנין דהוא אמר משמשי ע"ז של ישראל אין להן ביטול (פי' אבל משמשי ע"ז של גוי משנה שלימה במ"ד פרק זה דבטלין) מ"ד משמשין כו' שנתפזרו אין להן ביטול לעולם משום ע"ז (פי' שכל אבן ואבן ע"ז בפני עצמה היא) שמע כו' שכן המשתחוה לע"ז של איברים (פי' שהיא של חוליות) אין להן ביטול לעולם (פי' כשנתפרקו החוליות שכל חוליא וחוליא ע"ז בפני עצמה היא וע' בבלי מ"ט ב') והתני ר' חייה אבני מרקוליס שנתפזרו יש להן ביטול כיצד הוא מבטלן ר' חייה בר אדא אמר ברוק (פי' בגוי הרוקק על ע"ז של חבירו וכ"ה למטה ה"ד "א"ל רוק עלה והוא לא מקבל" אבל גוי הרוקק על ע"ז שלו אינה בטילה כמו ששנינו במ"ה פרק זה) א"ר פינחס כאן בנזרקות לה (פי' שהן כתקרובת ע"ז ואין להן ביטול) וכאן בשאין נזרקות לה (פי' והן ע"ז עצמה ויש להן ביטול) כהדא כו' דידי אינון שמע ר' חייה רבה ומר ואית לאמיה בר (פי' שיפה אמר שיש ביטול לאבני מרקוליס) ולא ר' חייה רבה תניתה אלא מן דשמעה מיניה חזר וקבעה (פי' שר"ח שמעה מר"ש, ודלא כפ"מ).