שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 5 · הלכה 1 · Integer 5

היה עושה עמו חצי יום באיסור חצי יום בהיתר היה מוכר כו'. — צ"ל: וחצי יום בהיתר נישמעינה מן הדא (תוספתא מע"ש פ"ד ע"ש) היה מוכר כו'.

והכא כן נישמעינה מן הדא השוכר את הפועל כו'. — יש להחליף ולתקן וכצ"ל: והכא כן ר' ירמיה בעי שכרו לשבר חביות של יין נסך אפי' כן שכרו אסור נישמעינה מן הדא השוכר את הפועל להביא יין לחולה אם הביא חייב ליתן לו ואם לאו אין חייב ליתן לו אבל אם אמר לו להביא יין לחולה ממקום פלוני ותפוח לחולה ממקום פלוני בין הביא בין לא הביא חייב ליתן לו דמי רגליו נותן לו וכא לא דמי רגליו נותן לו (פי' ושכרו מותר) אסי אמר דמי יין נסך ביד גוי מותר (פי' שדין יין נסך קל מדין ע"ז ע' בבלי ס"ד א' ובתוד"ה ודילמא) דמי ע"ז ביד גוי כו' מסייעא לר' יוחנן גוי שהיה חייב מעות לישראל ואמר לו המתן עד שאמכור יין נסך ואתן לך עד שאמכור ע"ז ואתן לך אסור (כ"ה בתוספתא פ"ח) מה עביד לה ר' יונתן פתר לה מפני מראית העין (פי' דהשומע איך הגוי אמר לישראל שימכור ע"ז ויתן לו יאמר דע"ז זו נתן לו ישראל למוכרה) מתניתא מסייעא לר' יונתן כו' ע"ז ונותן לו מה עביד לה ר' יוחנן אני אומר שמא החליף (פי' דאפשר שהמעות שלקח בעד ע"ז הניח לעצמו ובמקומן נתן לו מעות אחרות) הכל מודין בחליפין שאסורות.