שמעון בר חייה הוה מתני לחייה בר רב כו'. — צ"ל: שמעון בר חייה הוה מתני לחייה בר רב מאימתי עושה יין נסך משיודע בטיב ע"ז אפיק רב רישיה מן כוותא א"ל (כעין זה בעירובין פ"א ה"א דף י"ט ע"ד ר' חנניה בר שלמיא הוה יתיב מיתנא לחייה בריה דרב אפיק רב רישיה מן כוותא א"ל כו'; שוב מצאתי בספר דור דור ודורשיו ח"ב פכ"ד שכתב בשם ה' שור שצ"ל "אפיק רב רישיה מכילתה" כאשר נמצא בכמה מקומות ע"כ ולא נמצא כן בשום מקום רק בירושלמי עירובין פ"א בלבד וגם שם הנוסח "כוותא" ולא "כילתא", ויש עוד כעין זה בפסיקתא דר' כהנא פיסקא ויהי בשלח (אות קי"ט) אודיקת סרח בת אשר, וע' ירושלמי ביצה פ"ח ה"ב ויבמות פ"ד הי"ב "אודיק רבי מן כוותא", ועו"ש פי"ב ה"ו "אודיק ליה ר"ע מן כוותא" וע' כתובות פי"ב ה"ג "אדיק להון בר קפרא רישא") הדא דאת אמר בלוקח עבדים מן הגוי (פי' עבדים ערלים ומאחר שהן בבית ישראל אינן עושין יין נסך קודם שידעו בטיב ע"ז וכן איתא במכילתא משפטים פ"כ, וע' בבלי נ"ז א' שיטה אחרת וע' בתוספתא פ"ג) אבל הגוי עצמו כו' (וכן הן דברי רב בבבלי שם).
ודע שביוחסין והסה"ד אחריו בערך שי"ן הביאו "שמעון בר חייה חוזאה מתני לחייה בר רב" והוא מט"ס ביוחסין וצ"ל: "שמעון בר חייה הוה מתני לחייה בר רב", ושמעון בר חייה סתם מוזכר עוד איזה פעמים בירושלמי ע' סה"ד שם, אבל שמעון בר חייה חוזאה הוא אחד ואין שני לו).
ודע שביוחסין והסה"ד אחריו בערך שי"ן הביאו "שמעון בר חייה חוזאה מתני לחייה בר רב" והוא מט"ס ביוחסין וצ"ל: "שמעון בר חייה הוה מתני לחייה בר רב", ושמעון בר חייה סתם מוזכר עוד איזה פעמים בירושלמי ע' סה"ד שם, אבל שמעון בר חייה חוזאה הוא אחד ואין שני לו).