חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 9

שמואל בר אבא בעי עבד מהו שיאכל משלשתם פי' דהא דצריך להמנות על פסח אחר מיבעיא לן אם העיקר דאינו יוצא בפסח זה ידי חובתו שהיא עתה ב"ח ואינו יוצא י"ח בפסח שנמנה עליו כשהיא עבד כדאיתא כן גם לקמן בה"ב הפריש פסחו עד שלא נשתחרר ונשתחרר צריך להמנות על פסח אחר אבל לאכול מותר ממנו ואינו נקרא שלא למנויו. אם נשתחרר לאחר זמן שחיטת הפסח ולא נמנה על אחר הגם דלא יצא בפסח שנמנה עליו כשהיה עבד. אבל מ"מ מותר לאכול ממנו ואינו נקרא שלא למנויו כיון דנמנה עליו או דילמא דהמנאת העבדות לא מהני וכשאוכל לאחר השיחרור הוי אוכל שלא למנויו וזהו דקאמר מהו שיאכל משלשתן מכל אלו השלשה פסחים דקחשיב אם מותר לאכול מהם אם לא נמנה על אחר. א"ר יוסי אם אומר את שאין העבד יכול לאכול משלשתן מעתה לא ימנה על הפסח שמא ימלך רבו וישחררו ונמצא הקדש פסול מעורב בעבודה פי' דא"ת דלאחר השיחרור אסור לו לאכול מהפסח שנמנה עליו בעבודתו. א"כ האיך רשאים לכתחלה למנותו על הפסח בחבורה דהא יש לחוש שמא ימלך רבו וישחררו ויהא אסור לאכול ממנו ונמצא הקדש פסול מעורב בעבודה פי' בעת זריקה דקי"ל לאוכליו ושלא לאוכליו את יכול לבור פסולו מתוך הכשירו לפיכך כשר בדיעבד אבל לכתחלה אסור לאוכליו ושלא לאוכליו דנעשה כעובר על המצות וכשר בדיעבד עי' דף ס"א עיי"ש וא"כ האיך מותר לכתחלה למנותו על הפסח הא יתערב לכתחלה הקדש פסול בעבודה אלא ע"כ דמותר לאכול ממנו. עי' במס' קידושין דף מ"ה ע"ב בתוס' ז"ל ובגיטין דף י"ב ע"ב בתוס' ז"ל: