חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 16

רבי בנימין בר לוי שאל חלות תודה שנעשו נותר אם נעשה נותר עד שלא הגיע זמן ביעורו את מבערו בכ"ד משהגיע ז"ב את מבערו בשריפה הק" ז"ל מגי' ומחלף הגירסא. ויש לעיין בהדין הזה ופי' הפ"מ ז"ל לא הבנתי ונראה לפענ"ד לפרש בע"ה דהכי פירושו דהוה בחלת תודה הזה מיירי ע"כ בקבלת אחריות דאם לא כן אתה רואה של גבוה וע"כ מיירי בקבלת אחריות ומחיוב במ"ע דתשביתו ולפ"ז ה"פ דגרסינן בירושלמי במס' פסחים פ"ו ה"א ובמס' ר"ה פ"ק ה"א ר' בין בר חייה בעי שלמה שנתו בעצרת איפשר לומר הוא אינו כשר ועיבר ומסיק כהדא לא ילין ת"ח עד בוקר ואימורי חול קריבתן ביום טוב כו' אמרה תורה הקריבוהו מבעוד יום שלא יבוא לידי ב"ת והכא הקריבוהו מבעוד יום שלא יבוא לידי ב"ת ע"כ עיי"ש. ולפ"ז כשהביא תודה בערב פסח למאן דאמר דמביאין קדשים לבה"פ. אם לא אכל קודם שעה שביעי ונתותר עובר בב"ח משעה שביעי דהא כל עיקר דעבר על ב"ת הוא משום שמרהו שלא יבוא לידי ב"ת והוא משעה שביעי וכן איתא במס' פסחים דף ק"כ ע"ב דהפסח נעשה נותר מחצית ובבוקר הוי מצות שריפה עיי"ש דנעשה נותר משעה שאסור באכילה. וה"נ נעשה נותר משעה שביעית אבל משעה ששית אינו עובר רק מדרבנן. ולא חל עליו בשעה ההיא הצוי של שמרהו שלא יבוא לידי ב"ת מדאורייתא ואינו עובר משעה ההיא כי אם משעה השביעי. ולפי מה דקי"ל דשורפין תרומה בתחלת ששית ועשו חכמים השעה ששית שלהן אף לשרוף תרומה טהורה מדאורייתא ודמי לששה ספיקות ששורפין את התרומה אף דמטומאה דרבנן אין שורפין תרומה טהורה חוץ מששה ספיקות כדאיתא ברש"י ז"ל במס' שבת דף ט"ז ע"א עיי"ש אבל על כל פנים בשעה ששית דדבריהן שורפין תרומה טהורה וה"ה תרומת לחמי תודה גם כן ע"ז קאמר אם נעשו נותר עד שלא הגיע זמן ביעורו ר"ל קודם שעה שביעית דאז אינו נעשה נותר משעה ההיא מדאורייתא על כן רשאי לבערו בכ"ד משום חמץ חבל משהגיע ז"ב ר"ל דלא שרפו קודם שביעי והגיע זמן ביעורו דאז בע"כ הוא נותר משעה ההיא וע"כ דינו כמו שריפת נותר ואת מבערו בשריפה. וקאי בשיטת רבנן דר"י דהשבתתו בכ"ד. וסגנון הלשון כך הוא אם נעשה נותר דיני כך עד שלא הגיע ז"ב את מבערו בכ"ד משהגיע ז"ב את מבערו בשריפה. וז"ב: