הוא טוב זה רשע המתקיים. נ"ב שמא פירושו שמחללין עליו השבת אם הוא בסכנת נפש. משא"כ על מת צדיק אין מחללין וכמ״ש בפ׳ ב״מ [שבת דף ל] בשאלה דר״ת דמן נוי. וצ"ל ברשע שלא פשט ידו בעיקר שמצווים עליו להחיותו. אבל המומר לעבודת כוכבים מורידין ולא מעלין [ע׳״ז דף נו:] אצ״ל שאסור לחלל עליו השבת. ורשע גמור בחייו קרוי מת. ואפשר שאעפ׳׳כ כל זמן שהוא בעוה״ז יש לו תקנה לשוב וגדולים בע"ת כו׳ ויפה שעה אתת של תשובה ומעשים טובים בעוה״ז מכל חיי העוה"ב. ואפשר ג״כ שזהו פירוש המתקיים. כלומר שאינו קרוי מת אלא הוא בן קיימא. ואע״פ שאח"ז אמר ד"א בדרך זה. תחלה אמר אף על זמן שעומד בעולם קודם שעשה תשובה. אם עשה תשובה בסוף. גם אותן הימים שחטא בהם טובים הם לפי שעונות נעשים לו זכיות [עי׳ יומא דף פו:]:
קריאה במקור
הגהות יעב"ץ על אבות דרבי נתן · פרק 12 · הלכה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dd711d4e37c669ac518e842146314b93f21f36d2b6fcdebce448dc8e9cd199aa