מי גרם לנגיעה זו סייג שסג כו׳. נ"ב נ"ל לתת בו קצת הבנה הבנה. דודאי הסייג ראוי ומחוייב כמ"ש למעלה וכבר אמר ג"כ שהקנ׳׳ה עושה סייג לדבריו. א"כ נאמר. ודאי היה רצונו של הקב"ה לאסור אף הנגיעה לסייג. אך בזה טעה אדם הראשון שאמר משמו של הקב"ה לאסור אף הנגיעה כמו כן בעונש מיתה כגוף העברה. וזה בלתי ראוי כ׳ הוא תוספת שמביא לידי גרעון שא"א לעמוד בו. א"נ אדם באמת לא הזהירה על הנגיעה בעונש מיתה רק אסר לה גם הנגיעה לסייג. רק שלא הודיעה שהוא סייג וחשבה שכ״ה הצווי מהקב"ה בעונש שוה וע"כ הוסיפה היא העונש המיתה גם הנגיעה כפרש"י עה׳ת. וזה לפי שאדם נתן לה מכשול. שהוסיף על הדברים לאסור הנגיעה מפי הקב"ה. וסברה שהכל אזהרה. ועפ"ז מתיישב מה שמקשים על רש"י היאך יכול הנחש לפתותה. כי הלא היא ידעה שהנגיעה הוסיפה היא מדעתה. ועפמ״ש לק"מ:
קריאה במקור
הגהות יעב"ץ על אבות דרבי נתן · פרק 1 · הלכה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dd711d4e37c669ac518e842146314b93f21f36d2b6fcdebce448dc8e9cd199aa