אף זרובבל יצא מהול כו׳ נאום ה׳. נ"ב סיפיה ושמתיך כחותם היינו אות ברית קדש שהיה חתום בו מבטן אמו לעד אמת דאל"ה מאי רבותיה דחותם:
קריאה במקור
הגהות יעב"ץ על אבות דרבי נתן · פרק 2 · הלכה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונמצא שאני מסתכל בא"א. נ"ב ומשא"ח [רפ"ב דקדושין] אשור לאדם שיקדש אשה אא"כ יראנה. בזה אין לחוש שיסתכל בה עוד כשתנשא לאחר. שהרי לא ישרה בעיניו. כיון שלא נשאה כמו שהיה בדעתו. אבל איוב נזהר. לפי שהיה לו אשה ולא היה צריך אליה אם לא להרבות נסים או להשיאה לבנו ולקרובו אם תושר בעיניו. ומזה ראוי כל אדם ליזהר ודאי. שמא יבוא להסתכל בה גם כשתהיה א״א:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dd711d4e37c669ac518e842146314b93f21f36d2b6fcdebce448dc8e9cd199aa