חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 3

ר"י בן פזי כו' בסמפון לשיטת ר' מאיר וכו' סדר סמפון כך וכו'. עיין בק"ע ותמצא שאינו נכון וכסף קדושין מאן דכר שמיה וכל גדולי האחרונים הקשו שהסמפון הוא תנאי קודם למעשה ועמ"ש בני אהובה פ"ו הל' אישות ה"ד. ונלע"ד בטח מסברא אם בעל התנאי מתנה לטובתו של אידך כגון הבעל מתנה לטובתה ליתן לה מאתים זוז והנה הוא המדבר בדין נתן הוא ואמר הוא והרי זה מעקם שפתיו ואומר תנאי בלשון גרוע היתכן שיהא התנאי בטל שלא יתן לה מאתים ומעשה קידושין קיים ואין לך אומדנא גדולה מזו שלא נתרצית בלי מאתים זוז. והנה זה הבעל התנה ב' תנאים א' לטובתה ליתן לה מוקמת פלן וכל שהוא לטובתה לא בעי דיני תנאי כנ"ל ועוד שאמר ע"מ ולשיטת ירושלמי לרבנן דר' מאיר לא בעי דיני תנאי בע"מ כמו לדידן לרבי. ושוב מתנה תנאי שני אפילו כבר קיים תנאו ונתן לה מאתים זוז עוד התנה וכפל תנאו באם ולא בע"מ והוא מיכנסך ליום פלן וזה איננו לטובתה כי קביעת הזמן אינו מוחלט שהוא לטובתה ע"כ בעי לרבנן תנאי כפול ופריך היא גופא קשיא לימא בתנאי ג"כ ע"מ שאכניסך ליום פלן ולא יצטרך ומשני צריך היה הדבר לכופלו דאי לא היה כופל אלא מכלל על מנת מכניסך אתה שומע אם אינו מכניסך בטלו הקידושין היתה צריכה להחזיר לו המאתים זוז והוא רוצה להתנות שאם לא יבוא יהיה המאתים זוז שלה היינו מיעקר קידושין שהיתה צריכה להחזיר לו הני זוזי ע"כ כפל תנאו. השתא לפ"ז בתנאי הראשון שלא כפל וגם הקדים המעשה לא בעי דיני תנאי. ובתנאי שני שכפל שם עיקור המעשה הוא שיהיה מאתים זוז שלה אין לי עליך כלום ובזה קדם תנאי אי מכניסך למעשה דאין לי עליך כלום וא"ש בעזה"י: