ר"י בעי היה עומד ברשות הרבים וזרק וקידם וקלטה מהו ולאו מתני' היא קלטה אחר כו' תמן למה הוא חייב פי' למה תמן חייב והכא מיבעיא לך ומשני תמן הוא זרק ואחר קיבל כו' ופריך דתהא פשיטאי לי' דפטור דמאיזה צד סברא יכולין לחייבו ומשני דיש סברא לחייבו. אילו זרק בימין. והא דמייתי המתני' דפ' הזורק קלטה אחר ולא ממתניתין דידן פשט העני את ידו ונתן לתוך ידו של בעל הבית משום דאי הביא המתניתין דידן הא"מ דווקא בהוצאה כן משא"כ בזריקה דבהוצאה הוא מיד ליד משא"כ בזריקה לא הוי מיד ליד כדמוכח ממתניתין דפרק הזורק קלטה אחר פטור דמיירי בזריקה ע"כ מביא הך מתניתין דפרק הזורק ומה דתני עלה רבי שמואל בשם רבי זעירא דמיירי בחטף ובזורק חייב אלמא דגבי זריקה נמי שייך מיד ליד. ודוק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d757aa223c526466c6e6274516a228cad621ed3961a4787806ca32af7109d0ca