חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 12 · הלכה 1 · Segment 4

תקועים עי' בש"ק ז"ל ד"ה תקועים דמקשה על פי' רש"י ז"ל ולדברינו לא קשה מידי. ודו"ק:

תמן דרכן לקבוע וכו' ה"פ דקשיא ליה מהנוטלין והנותנין שאינן חיבור לא לטומאה ולא להזאה והכא את אמר הר"ז לא יחזיר ואם החזיר פטור אבל עכ"פ מדרבנן לא יחזיר לכתחלה והתם גבי טומאה אינו חשוב חיבור עד שיתקע רק בקבועים חיבור מדרבנן. דלפיכך להזאה אינו חיבור ולטומאה הוי חיבור משום דהוי חיבור מדרבנן [עי' שבת דף מ"ח ע"ב] ועיקר החיבור הוא בשיתקע אבל כ"ז שלא תקע לא הוי חיבור אבל בנוטלין ונותנין אינו חיבור אף מדרבנן והכא לענין שבת הוי חיבור מדרבנן. דקס"ד דהכא גבי שבת נמי עד שיתקע לא חשיב מלאכה כלל. ובקבע הוי רק מדרבנן ובנוטלין ונותנין כלל לא. ומשני דז"א דלא תלי בשבת חיבור לענין מלאכה אף דלא הוי חיבור עדיין מ"מ הוי מלאכה וחיבור ומלאכה ב' ענינים הן. ותקיעה מחשב רק גמר מלאכתו. והיינו דקאמר תמן דרכן לקבוע. וכיון שהכניסו על לא לקבוע אינן חיבור. ברם הכא אם יתקע תקיעתן הוא גמר מלאכתן. וכיון דעושה דבר שאינו מחוסר אלא גמר מלאכה חשוב הוא ג"כ למלאכה כמו כל מלאכת שבת אף שאינו גמר מלאכה אך מכיון דאינו חסר רק גמר מלאכה חשוב הוא למלאכה וה"נ לא דעיקר המלאכה היא התקיעה וקודם התקיעה לא חשיב מלאכה כלל. ז"א אלא דתקיעתן הוא רק גמר למלאכתן וע"כ אף שבדעתו לא לקבוע ואינו חשוב חיבור מכל מקום לענין מלאכה חשוב מלאכה ואינו מחוסר אלא גמר מלאכתן. ודו"ק: