תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 3 · הלכה 2

משנה: הָרוֹצֶה לַחֲזוֹם עָלֵי יֶרֶק לְהָקֵל מִמַּשָּׂאוֹ לֹא יַשְׁלִיךְ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. הַלּוֹקֵחַ יֶרֶק מִן הַשּׁוּק וְנִמְלַךְ לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר אֶלָּא מִנְיָין. הָיָה עוֹמֵד וְלוֹקֵחַ וְרָאָה טוֹעַן אַחֵר יָפֶה מִמֶּנּוּ מוֹתָּר לְהַחֲזִיר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ.

הלכה: אָמַר רִבִּי לָעְזָר דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר לֹא הִתִּירוּ לִמְכּוֹר דְּמַאי אֶלָּא סִיטוֹן בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהַזֹכֶה זֹכֶה בְדַקָּה וְאֵין הַמַּבְקִיר מַבְקִיר בְּגַסָּה. וְלֵית הָדָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר דְּרִבִי מֵאִיר [דּוּ] אָמַר כֵּיוָן שֶׁאָדָם מַבְקִיר דָּבָר וְיָצָא מֵרְשׁוּתוֹ הֶבְקֵירוֹ הֶבְקֵר. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהַזֹכֶה זֹכֶה בְדַקָּה וְאֵין הַמַּבְקִיר מַבְקִיר בְּגַסָּה. וַאֲפִילוּ עַל רִבִּי יוֹסֵי לֵית הָדָא פְלִיגָא דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין הֶבְקֵר יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים אֶלָּא בִּזְכִיָיה אֵין הֶבְקֵירוֹ הֶבְקֵר. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהַמַּבְקִיר מַבְקִיר בְּגַסָּה וְאֵין הַזּוֹכֶה זוֹכֶה בְדַקָּה.

חִזְקִיָּה אָמַר אֵינוֹ הֶבְקֵר מְחוּסָּר לְבַעֲלִין אֶלָּא בִזְכִיָיה מִנְיָין.

כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה נוֹטֵל מִן הָעֶלְיוֹן וּמְתַקֵּין. וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם גֶּזֶל. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּהֲנָא הֲוָה מַסְמִיךְ לְרִבִּי לִעֶזֶר עָבְרוּן עַל חַד כֶּרֶם. אָמַר לֵיהּ אַיְיתִי לִי חַד קִיסֵּם מֵיחֲצַד שִׁינָּיי. חָזַר וְאָמַר לֵיהּ לֹא תֵּיתִי לִי כְּלוּם אָמַר דְּאִין אַייתֵי כָּל בַּר נַשׁ וּבַר נַשׁ מֵיעֲבַד כֵּן הָא אָזִיל סְיָיגָא דְּגוּבְרָא. רִבִּי חַגַּיי הֲוָה מִיסְמַךְ לְרִבִּי זְעִירָא עָבַר חַד טָעִין חַד מֵיבַל דְּקִיסִּין. אָמַר לֵיהּ אַיְיתִי לִי חַד קִיסֵּם נֵיחֲצִי שִׁינָּיי. חָזַר וְאָמַר לֵיהּ לֹא תֵּיתִי לִי כְּלוּם דְּאִין אָתֵי כָּל בַּר נַשׁ וּבַר נַשׁ מֵיעֲבַד כֵּן הָא אָזֵילָא מִיבְלָא דְּגוּבְרָא. לָא רִבִּי זְעִירָא כָשֵׁר כָּל כֵּן. אֶלָּא מִילִּין דְּיֹיצְרָן שָׁמַע לָן נֵיעַבְדִּינָן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ קָנָה לֹא הָיָה חָסֵר אֶלָּא מִמְנֵי לֵיהּ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה נוֹתֵן דְּמֵי אַחַת מֵהֶן וּמְתַקֵּן.

וְלֹא נִמְצָא עוֹשֶׂה תְקָלָה לַבָּאִים אַחֲרָיו. עוֹשֶׂה אוֹתָן צִיבּוּר לְפָנָיו. וְיִקְבַּע אוֹתָן לְתוֹךְ פֵּירוֹתָיו. וְלֹא כֵן תַּנִּי קוֹבֵעַ הוּא אָדָם מַעְשְׂרוֹתָיו שֶׁל חֲבֵירוֹ לְתוֹךְ פֵּירוֹתָיו וַאֲפִילוּ עוֹשֶׂה תְקָלָה לַבָּאִים אַחֲרָיו. אָמַר רִבִּי חִינְנָא תִּיקְּנוּ בְלוֹקֵחַ וְלֹא תִיקְּנוּ בְּמַחֲזִיר.

כֵּינִי מַתְנִיתָא הָיָה עוֹמֵד וּבוֹרֵר. עַד כְּדוֹן בְּאוֹתוֹ הַמִּין אֲפִילוּ מִין אַחֵר.