אמר רב אשי אמרו לי סבי דמתא מחסיא מאי משכנתא. דשכונא ביה. למאי נפקא מינה לדינא דבר מיצרא. פרש"י אין שכן קרוב ממנו ואם בא הלוה למכרה אין בבעלים מצרן שכן וטוב לקנותה כזה ואם קנה אחד מן המצרנים בעל המשכונא מסלקו. ובתחלת המשכנתא אם בא המצרן לערער ולומר אני אלוך כי שמא אתה מתכוין להערים לקנותה יש אומרים שהדין עמו ויש אומרים דמצי הלוה למימר האיך נוח לי ללות הימנו כי ירחיב לי זמן ולא יגוש אותי. וכן נראה לי אמנם דבר זה תלוי בראיית הדיינין אם יראה לדיינים שיש בו ערמה כגון שלא נמשך זמן מכר אחר ההלואה אע"פ שאין רגיל וכיוצא באלו אין דוחה את המצרן. כדאמר לקמן בפרק המקבל (בבא מציעא דף קח.) בזבין גריוא דארעא באמצע נכסיה חזינן אי עדית היא אי זבורית היא זביניה זבינא ואי בינונית היא איערומי קמערים:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על בבא מציעא · פרק 5 · הלכה 36
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0abc0ff01e159f4118c0fdccd0690f9a7d3cbcf83323c9f9ce023e729b0a510e