קריאה במקור

רש"י על שבת · דף 103a · Line 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

הקודח - וכל הקודח ע"מ למלאות הוא לתקוע בו יתד ושלא למלאות קרי נוקב:

בשלמא לרב - דאמר נקב הוי בנין האי נמי בנין הוה כל שהוא ואע"פ שימלאנו הרי הועיל לבנין שקודח החור:

חד חורתא - קדח חור:

אלא לשמואל - דאמר נוקב לאו בונה הוא בשלמא נקב דלול איכא למימר מכה בפטיש אבל זה שעומד לסתום לאו גמר מלאכה הוא:

דבזעיה ברמצא דפרזלא - במסמר ארוך של ברזל:

ושבקיה בגוויה - לתלוש בה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: b9c06753363cbc4586c2f59537c6106ea71f895b31e93635d4bf013f020360c1