קריאה במקור

רש"י על שבת · דף 81b · Line 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

בשדה ניר - חרישה ראשונה ועומד לזריעה:

משום דוושא - ובשדה חבירו מפני שדש את נירו ומתקשה (את) החרישה:

משום עשבים - שמחמת לחלוחית הניר עשבים עולין על הצרור וכשהוא מקנח בו נתלשים:

מותר לקנח - דאינו מתכוין לתלוש ומותר דהלכה כר"ש:

והתולש ממנו - במתכוין חייב דמקום גידולו הוא אע"פ שהוא צרור ואינו עפר:

שקיל מעילאי - ממקום גבשושית:

ושדי לתתאי - למקום גומא ומשוה החרישה והוי תולדה דחורש:

בבית - שייך בנין וזה שמשוה גומות בנין הרצפה הוא ובשדה מתקן החרישה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: b9c06753363cbc4586c2f59537c6106ea71f895b31e93635d4bf013f020360c1