קריאה במקור

רש"י על שבת · דף 134a · Line 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

דלא ידיע ביה מפקתיה - שאין ניכר בו נקב בית הרעי ששם הוצאת זבלו:

לישייפיה מישחא - שהשמן מצהיל הבשר:

ולוקמיה להדי יומא - נגד השמש:

והיכא דזיג - שצלול כזכוכית בידוע שהחלל כנגדו:

בשערתא - בראש השעורה שהוא חדוד:

דזריף - מנפחו אינפליי"ר בלע"ז:

דלא מייץ - שלא יכול לינק:

מיקר הוא דקר פומיה - נצטננו שפתיו ואין בו כח למוץ בהן:

לייתו כסא דגומרי - תשטח גחלים על דף או על כלי:

ולוקמה להדי פומיה - ויעמיד אצל פיו:

דחיים פומיה - שיתחמם פיו:

ומייץ - וינק:

דלא מינשתא - שאין נשימה ניכרת בו שאין דופק כנגד לבו כדרך כל אדם:

לינפפיה בניפוותא - יניפו עליו בנפה שקורין וא"ן:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: b9c06753363cbc4586c2f59537c6106ea71f895b31e93635d4bf013f020360c1