קריאה במקור

רש"י על שבת · דף 155a · Line 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מתני' פקיעי עמיר - קשין של שבלים (שאותם) שאוגדים מתירין אותם שיהו נוחין לבהמה לאוכלה:

מפספסין - שכן דרך שמפזרים לבהמה העשבים ויפין לה לאוכלן שכשהן דחוקין מתחממין ואינה מריחה ריחה כל כך וקצה בהן:

את הכיפין - מפרש בגמרא וכן זירין:

אין מרסקין - אין מחתכין:

שחת - עשב של תבואה והוא אספסתא ומשום דטירחא דלא צריך הוא:

רבי יהודה מתיר בחרובין לדקה - ששיניה דקות וקשין לה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: b9c06753363cbc4586c2f59537c6106ea71f895b31e93635d4bf013f020360c1