רב אמר אסור והלכה כדברי האוסר. וכ"פ הרמב"ם שם בפ"י בהלכ"ב וטעמא דכולא מתני' מפני שמחמם בה ידיו דאע"ג דקאמר לקמן גבי מטפחות הספג דאיכא נמי טעמא אחרינא פעמים שהוא רואה את רבו וכו' משמע דלא תפסו לעיקר להאי טעמא כדקאמר מה הוה ליה מימר וכו' ועוד דהא מסיק דדוקא במתכוין לשם מלבוש אבל בלא"ה אין חוששין וא"כ טעמא דמחמם בה את ידיו הוא העיקר דלעולם אסור הוא מהאי טעמא. יהיבו ליה לר' אבונא ביעתא במפה דאית ביה כלאים והוא לא מקבל וכו'. וכן כתב הרמב"ם שם בהל' י"ז ומה שהשיג הראב"ד בזה מההיא דפשיטי וביזרני דסוף פ"ק דיו"ט דקאמר רב אשי אחד זה ואחד זה אין בהן משום כלאים לפי שאין דרך חימום בכך כדכתב הרמב"ם בזה שם בהלכה י"ט וסובר הראב"ד דמהאי דר' אבונא דהכא אין ראיה דשמא מחמיר על עצמו היה אבל דעת הרמב"ם הוא דמדינא הוא דאסור דנהי דודאי מה שתופס בתוך ידו אין דרך חימום בכך זהו אם היה כאן הטעם מפני חימום שרוצה לחמם ידיו כעין דהתם אבל שאני הכא דדרך הגנה והצלה הוא שתופס ביצה החמה במפה שלא תכוה ידו בהביצה וזה ודאי נהנה מכלאים הוא ודמיא ממש למוכרי כסות אם מתכוונין בחמה מפני החמה דאסור:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 9 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 397e1e4d250e317ca2f6edfcf905bd12e539d2ebe9a3204341586117261cca4c