מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 2 · הלכה 8 · Segment 2

אלא כר' ישמעאל וכו'. למאי דמוקי המתני' כר' ישמעאל דוקא דהואיל ואין איסור כדי עבודה לגפן יחידית משו"ה הוא דעולה אכילת הגפן למדת בית רובע ומתנ' דיוקא קמ"ל דדוקא מה ששייך לעבודת הגפן הוא דעולה במדה משום דמקום זה אינו נאסר אם יש שם כלאים הא גפן עצמו אינו עולה משום דנאסר ואיסורו ניכר והיינו האוסרו הוא ניכר כדפרישית בפנים דאלת"ה הא אף הקבר הוא ניכר והשתא למאי דקיי"ל דגפן יחידית אוסרת כל הנזרע בתוד עבודתה ו' טפחים לכל רוח כדתנן לקמן רפ"ו א"כ אין עבודת הגפן עולה במדת בית רובע שהרי האוסרו ניכר הוא וכדמוכח מהסוגיא דלבתר דמשני הקבר אין איסורו ניכר ופריך ואין עבודת הגפן אסורה בהנאה אלמא איסורו ניכר חשנינן לה ולפ"ז יש ליתן טעם לבא דכתב הרמב"ם בפ"ד מכלאים בהלכה ג' וכל דבר שיהי' בתוך בית רובע שמרחיקין בין שני המינין עולה מן המדה כגון הקבר והסלע וכיוצא בהן והשמיט אכילת הגפן ומה טעמיה דזה דוחק לומר דכללו במ"ש וכיוצא בהן דאין מקום העבודה דומה לקבר וסלע לרמז עליו בהאי כיוצא בהן אלא כוונתו על כל דבר שיש שם ואף שאינו ראוי לזריעה כמו הקבר והסלע כגון נקעים מלאים מים וכיוצא בהן ועוד דהו"ל למינקט מה שהוזכר בתחלה במתני' אלא דיראה דבכוונה השמיט לעבודת הגפן היכא דנאסרה בשביל הזרע שנזרע שם שאינו עולה במדה בהרחק בית רובע שבין המינין שנזרעו מכאן ומכאן לאותו מקום ההרחק ומטעמא דאמרן שאיסור הניכר הוא ומתני' דקאמרה דעולה ומשמע אפי' בגוונא שבמקום העבודה של הגפן יש שם זרעים לא אתיא אלא כר' ישמעאל: