הדא דתימר בריקן וכו'. הא דמחלק בין נתון ע"ג המסטווה ובין נתון ע"ג מיטה ע"כ צ"ל דהטעם מפני שכשנתון ע"ג המיטה לעולם כרכין הן ואפי' הן ריקנים דמחמת שמונח ע"ג המטה שהיא רכה בלבדים שיש בה אף הן נחשבו רכין והלכך אפי' ריקנין אסור שמא תכרך נימא על בשרו והרמב"ם ז'ל כתב בדין כרים וכסתות בפ"י בהלי"ג סתם דכשהן קשין מותר לישב ולהסב עליהן והשיג עליו הראב"ד ז"ל דהא בירושלמי אמרו הדא דתימר ברקים וכו' וכתב הכ"מ דרבינו השמיטו מפני שמאחר שכתב דלא שרי אלא בקשים דוקא ממילא משמע שלא התירו אלא ברקים דאילו מלאים הו"ל רכים ובעיקר קושית הראב"ד לא תירץ כלום דמפני מה לא ביאר החילוק אף גבי רקים דכשהן נתונים ע"ג המטה שאסור כדקאמר הכא בהדיא ולפי מה שאמרנו ניחא דזהו נכלל בכוונת דברי הרמב"ם שכתב אבל בקשים שאינן נכרכין כגון כרים וכסתות מותר וכלומר אם הם בענין שאינן נכרכין כגון שאינן נתונין ע"ג המטה דאלו נתונים ע"ג המטה לעולם נכרכין הן ואפי' ריקנין כדמוכח מדמחלק בין נתון ע"ג האסטווה וכו' והלכך לא היה צריך הרמב"ם להאריך בזה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 397e1e4d250e317ca2f6edfcf905bd12e539d2ebe9a3204341586117261cca4c