כד דמך רב הונא ריש גלותא. כבר כתבתי זה בכתובות דמה שהקשו התוס' דמ"ק (דף כה) דהא לעיל משמע שרב הונא מת קודם ר' חייא דאמר ליה לרבי ארונו בא וי"ל דרב הונא אחר הה ומיהו קשה דבירושלמי קאמר בעובדא דהכא רב הונא ריש גלותא עכ"ל ובס' יוחסין מצאתי שכתב בשם תשובת רב שרירא גאון ז"ל דתרי רב הונא ריש גלותא הוו והראשון בימי רבי היה כדאמרינן בהוריות (דף יא) בעא מניה רבי מר' חייא כגון אני מהו בשעיר א"ל הרי צרתך בבבל והוא רב הונא וזה האחרון היה ריש מתיבתא דבבל (וקרו ליה הכא ריש גלותא) חבירו שלרב נחמן ורב חסדא היה תלמודו ועליו אמרו בבבלי פ' שני דייני גזרות (דף קו) כד קמו רבנן וכו' ואמרי במערבא קמו להו רבנן ממתיבתא דרב הונא בבלאה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 9 · הלכה 3 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 397e1e4d250e317ca2f6edfcf905bd12e539d2ebe9a3204341586117261cca4c