התורה רבתה בטהרת זרעים. הכי קאמר נמי בבבלי סוף פרק המצניע אליבא דר"ש אבל לרבנן איכא בינייהו כל הני דחשיב להו הכא ואיכא למידק מ"ט לא חשיב נמי תרומה דעציץ נקיב תרומתו מדאורייתא היא כדתנן בסוף פ"ה דדמאי ואלו תרומת עציץ שאינו נקוב אינה אלא מדרבנן כדתנינן התם וכן אמר הכא לקמיה ואפשר דהאי מימרא ס"ל כגי' התוספתא דדמאי כמו שאבאר לקמן דאף תרומת עציץ נקוב אינה כמו תרומת הארץ ולפ"ז מפרש דהא דקאמר שם תרם מהארץ על עציץ נקוב בדוקא קתני אם תרם וכו' או מעציץ נקוב על הארץ תרומתו תרומה ודוקא בדיעבד אבל לכתחילה לא יתרום ממנו על הארץ הלכך לא קחשיב לה בהדי אינך דדינן כזרעים שבארץ ממש לענין כלאים ולענין שבת ושאינו מכשיר את הזרעים אבל לא קאי המסקנא הכי ועיין עוד בדיבור דלקמן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 7 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 397e1e4d250e317ca2f6edfcf905bd12e539d2ebe9a3204341586117261cca4c