מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 6

בתר כל אלין קלוסיא יכול אנא פתר לה כר"ע. כה"ג אמר נמי בבבלי פ' אלו הן הלוקין (דף כא ע"ב) דא"ל ר"ל לר"י אי לאו דקילסך גברא רבה הוה אמינא מתני' מני ר"ע היא. ומשמע דלר"ע לוקה במקיים ואפי' אינו עושה מעשה ולא כדמדחי ליה הכא ויש לפרש נמי להא דהכא דהכי קמדחי ליה ר' יוחנן כלום אמר ר"ע וכו' ועוד דאפי' את"ל דר"ע לוקה ס"ל הא תנינן שביעית אית לך מימר שביעית וכו' והיינו דר' יוחנן לשיטתיה דהכא כדקאמר לקמן הוא דמהדר ליה ס"ל דאין לוקין על חרישה בשביעית ואי לאו דשמיע ליה דר"ע ס"ל הכי לא הוה פליג אדר"ע דהלכה כר"ע מחבירו והא דלא מהדר ליה התם כך משום דלשיטת הבבלי איפכא הואי דר' יוחנן הוא דס"ל לוקין על החרישה בשביעית כדגריס בריש מו"ק (דף ג' ע"ב) לפלוגתייהו דר"א ור"י איפכא וכן משמע מהתם דר"ע ס"ל דלוקין על החרישה וכדכתבו התוס' שם ד"ה שהרי כבר נאמר וכו' ובמה דכתבו התוס' בפרק ג' דפסחים (דף מ"ז ע"ב) ד"ה ושביעית דלמ"ד בפ"ק דמו"ק חורש בשביעית אינו לוקה מוקי הך דהכא בחורש ומחפה דמחפה חייב משום זורע למאי דאמרן אתי שפיר הני תרתי סוגיות דהכא לשיטתא דר"י דס"ל אינו לוקה על החרישה בשביעית א"כ היינו דקא מהדר ליה אית לך מימר שביעית דר"ע וע"כ דמוקמינן במחפה וא"כ ה"ה בכלאים וסוגיא דהתם ס"ל אליבא דר' יוחנן דלוקה על החרישה כדאמרן אלא במה שפירשו דמחפה משום זורע לא משמע הכי מהסוגיא ובהדיא קאמר לעיל דמתחייב משום מקיים כלאים ע"י מעשה וכך הוא דעת הרמב"ם וכך הוא מפרש להסוגיא דהתם וכבר כתבתי ובארתי מזה בחיבורי על סדר נזיקין בסוף מסכת מכות עיי"ש בד"ה יש חורש תלם אחד ושם בארתי ג"כ מפני מה השמיט הרמב"ם למתני' דיש חורש כמו שתראה שם ומה דלא פסק הרמב"ם כר"ע וכר' יוחנן דהתם בענין חרישה בשביעית מבואר הוא משום דמסיק במ"ק שם דר"ג ובית דינו כר' ישמעאל ס"ל ואיהו פסק כר"ג ובית דינו ובחיבורי הנזכר במסכת סנהדריו פ"ז בהלכה ה' תמצא מבואר הכל מה דשייך לכל הסוגיא וע"ש מ"ש בהשמטות מענין זה בס"ד: