מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 7

תנינן הכא דר' יודה ותנינן תמן. עי' לעיל בד"ה ארך ששה טפחים ורחב מלואו מה שנתבאר מזה ונלמד פירוש הנכון דמלואו:

תלם א' על פני כולה מהו היינו שהעמיק התלם על פני סביביתיה של הערוגה לד' רוחותיה וכו' כדכתבו שם לעיל ועלה קאמר רב אשי אין עירובו מבטל את השורה ואיתיביה רבינא לרב אשי ממתני' הנוטע שתי שורות וכו' וכמו שפירשו שם לפי סברא הנזכרת ומכלל דבריהם פירשו ג"כ למתני' דלקמן נוטע אדם קישות ודלעת לתוך גומא אחת כו' דבדוקא נקט קישות ודלעת ולא מין אחר כמבואר מדבריהם אבל פירושם זה אינו מוכרח כלל מהסוגיא דהתם חדא דלישנא דהפקיע תלם על פני כולה לא משמע דבסביבותיה קאמר אלא כפירש"י ז"ל שם מרוח זה לרוח שכנגדו דרך זרע האמצעי והיינו על פני כולה והקושיא ממתני' דידן משום דמשמע דערבוב שורה אחת הוי ערבוב כדקתני בסיפא ומשני שאני הכא דאיכא שראכא. שמינין הללו העלין ארוכין ומתפשטות הרבה ועוד דלפי' התוס' ע"כ דבעינן למימר דהאי מתני' נוטע אדם קישות ודלעת וכו' בדוקא מיתניא וזהו תימא לפרש כן דאם נטיית העלין לכאן ולכאן מהני גבי קשואין ודלועין אמאי לא תהני גם בפול המצרי עם הקישואין והרי גם בשארי מיני ירקות מהני נטייה לכאן ולכאן וא"צ שיעור הרחק וכדאמרי' התם לעיל אהא דשמואל והכי קיי"ל דלא פליגי רב ושמואל שם אלא באוקמתא דמתני' דערוגה דרב מוקי לה בערוגה בין החורבה ושמואל מוקי לה אף בערוגה בין הערוגות ובנוטה העלין של זו לכאן ושל זו לכאן כדפסק הרמב"ם בפ"ד בדין הערוגה כרב וכשמואל דלדינא ל"פ במידי וזהו כפירושו בהא דקאמר בנוטה שורה לכאן וכו' ורש"י פי' שם בזה לפי שיטתו דלעיל ולהרמב"ם מתפרש זה כדאמרן וכמבואר לעיל לשיטתו בדין הערוגה ולעיין פירושא דמתני' דערוגה הוה ניחא ליה טפי לפרש לפי אוקימתא דרב משום דמתני' סתמא קתני וזורע לתוכה וכו' ולא איירי כלל בהתירא בהתירא דנטיית העלין וא"כ בערוגה בין החורבה שנו שמעינן מיהת דנטיית העלין לכאן ולכאן בכל מיני ירקות מהני ומתני' דלקמן דקתני קישות ודלעת לרבותא קתני דאפילו במינים הללו שהעלין שלהן ארוכין הרבה ומסתבכין ביותר אפ"ה מהני נטיית העלין לכאן ולכאן ומכ"ש בשאר המינין וכמו שביאר הרמב"ם בדין הזה בפ' הנזכר בהל' ה' שכתב מותר לנטוע שני מינין בתוך גומא אחת ואפי' קישות ודלעת והוא שיהא מין זה נוטה מעל שפת הגומא לכאן וכו' וא"כ לא סמיך כלל אסוגיא דהכא דלא מיתפרשא אלא לפי סברת התוס' וכפירושה במתני' דלקמן והוא ז"ל מפרשה כמבואר וסמיך אסוגיא דהתם גם בענין פירושא דהאי מתני' וכמבואר הכל ממה שאמריו: