מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 3

תמן תנינן מרחיקין את הזרעים וכו'. למדנו מסוגיא זו מדמקשה בפשיטו' מכלאים לדין הרחקת הנזקין ש"מ דכל היכא דלא פירש לנו התנא בהדיא לשיעור הרחקה גבי נזקין דשיעורו הוא כמו יניקת כלאים וכגון בהאי מתני' דשנינו לקמן התם בפ' לא יחפור מרחיקין את המשרה מן הירק וכו' דאינו מפורש בה כמה היא הרחקה והרמב"ן ז"ל בחידושיו כתב תמהני בה למה לא פירש כמה מרחיקין אותן ולא שנו בכולהו מתני' הרחקה סתם חוץ מזאת ולא מצאתי לא בתוספתא ולא בירושלמי כמה היא וכו' ופלפל שם ורצה ללמוד הרחקת כרישין מן הבצלים מדין כלאים ביניקתן ודין משרה מן הירק ד"א כמו נברכת הכובסין וחרדל מן הדבורים חמשים אמה עד שבסוף דבריו כתב די"ל שכולן דחשיב שם משרה וכרישין וחרדל שיעור הרחקתן חמשים אמה וכו' וסיים שם ואין זה מוחוור עכ"ל וכבר כתבתי בזה בחיבורי על סדר נזיקין אשר כעת נדפס הוא התהלה לאל ית' ב"ה כי הפליא חסדו עמדי ואמרתי שם דמה שהפליג הוא ז"ל בהרחקתן ורצה ללמוד מהתוספתא אשר הביא בלא"ה אינה ראיה דשם ושנית לענין הרחקה מן העיר וכו' עיי"ש ובארתי לדעת הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"י מהל' שכנים בהלכה ה' דכל אלו הדינים השנוים שם במשנה הנזכרת שיעור הרחקתן ג"ט ונלאו כל המפרשים לידע מקור מוצא שיעור הזה ולדעתי הוא דמכאן למד דהא שמעינן מיהת מהאי סוגיא דסתם הרחקה היא ג"ט דאע"ג דמסיק הכא דאין השרשים מהלכין מן הצד וטעמא אחרינא איכא בכותל משום עפר תיחוח מ"מ שיעור יניקה למדנו מכאן דג"ט הויא למקום דשייך ביה ומדמדמה נזקין לכלאים ש"מ דכל היכא דשייך שיעור יניקה בנזקין וכגון כל הני דחשיב במתני' שם דהטעם הוא דזה מפסיד את זה א"כ הרחקתן בשיעור ג"ט הוא דהויא ובהכי חשבינן גירא דיליה דכ"ע מודים בה כמבואר שם וולמד סתום מן המפורש ממתני' דר"פ לא יחפור לכל דיני הרחקת נזקין שלא פירש לנו התנא בהדיא דבתוך ג"ט חשיב גירא דיליה וזהו טעמו של הרמב"ם ועי"ש: