הלפת והצנון הילכו בהן אחר הפרי. כדפרישית וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ג מכלאים בהל"ו הלפת והצנון אינן כלאים זה בזה מפני שפרייהן שוין וכו' והכל כפי פשטות הסוניא דהכא וכבר תמהו רבים על פי' הר"ש ז"ל שפי' הילכו בהן אחר הפרי להחמיר וכן דעת הראב"ד ז"ל בהשגות שם דהא מדמותיב הרי צנון ונפוס וכו' ותימר כלאים א"כ על כרחך דדברי ר' יונתן להקל מתפרשין וזה ברור הוא ומה שהקשה הראב"ד בפ"א שם מהאי מתני' דס"פ הטומן לפת וצנונות וכו' אלמא אית בהו משום כלאים יתבאר מזה במקומו בס"ד ועיין לקמן הל"ט ד"ה מה אנן קיימין:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 397e1e4d250e317ca2f6edfcf905bd12e539d2ebe9a3204341586117261cca4c