ימתין לה עד שהתליע ויופך. מלשנא דמתני' משמע דתרווייהו בעינן וכמ"ש הרמב"ם בפ"ב מכלאים בהלי"ג ומ"ש הראב"ד לא נשנית כך בתוספתא וכו' נמצא לזה הלשון מה ששנו במשנה ויופך או יופך קאמר ובחדא סגי ליה ולפירושו היה קשה מפני מה לא הקדים התנא דבר שבידו לעשות וכך הו"ל לשיות יופך וימתין לה עד שתתליע ועוד דהתירא דיופך מיד הוא לפי דבריו וא"כ היה לו להקדים את הקודם בזמן ואח"כ לשנות המאוחר אלא ודא דתנא דמתני' פליג אתנא דתוספתא ואחר שתתליע צריך הוא שיופך ופסק כתנא דמתני':
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 397e1e4d250e317ca2f6edfcf905bd12e539d2ebe9a3204341586117261cca4c