ואלו הד' מינין מעכבין זה את זה שאם חסר לו אחד מהן לא יברך על הנמצאין בידו אבל אם יש לו כולם אפי' לא נטלן ביחד אלא נטלן זה אחר זה יצא ובלבד שיהו כולן לפניו: לשון ריא"ז ד' מינים של לולב מעכבין זה את זה ואם חסר אחת מהן הג' כאילו אינם לפי שארבעתם מצוה אחת הן ואם נטלן בזה אחר זה יצא:
ולא יוסיף עליהן מין אחר אפי' אם לא יאגדנו עמהם אם יאחזנו בידו עמהם לשם מצות לולב איכא בל תוסיף אבל מאותם ד' המינים יכול להוסיף עליהן ובהדס שוטה שאינו עבות נחלקו בו הגאונים אם הוא מין הדס ויכול להוסיף אותו או לאו: בה"ג כתב הדס שוטה ואפי' בהדי אסא אחרינא פסול ורב נטרונאי כתב אם יכול לעשות כולו עבות מצוה מן המובחר ואם אינו מוצא אלא ג' עבות ממלא אותו הדס שוטה וש"ד וכ"כ הרא"ש נהגו במקומינו במתיבתא מכמה דורות שלא לפחות מס"ח כמנין לולב ויש מוסיפין עד ע' כמנין הפרים: לשון ריא"ז ואם בא להוסיף בערבים והדסים מוסיף וטוב להוסיף עליהן שדרכן להשיר עליהן ושמא יפסלו ועוד נויי מצוה הוא שיהא הלולב מסובב בהדסים ובערבות אבל אתרוג א' ולולב אח' אין מוסיפין עליהם: