שלטי הגיבורים על סוכה · דף 11b

וכתב ה"ר פרץ ע"כ אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים אע"פ שקושרין בטוב זמנין דמנתקי ולאו אדעתיה והוה ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה והרוצה לעשות בסדינין טוב שיארוג במחיצות קנים בפחו' מג':

כתב הטור ודוקא שבא לו הצער במקרה אחר שעשה שם סוכה אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר מצטער אני ונראה שאין כל אדם יכול לומר מצטער אני ליפטר אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו:
לשון ריא"ז
מצטער פטור מן הסוכה הוא ולא משמשיו. ומז"ה מפרש מצטער שתפשתו חלישות כמעט ואינו בריא כבתחלה אלא שאינו דומה לחולה הצריך רפואה ול"נ שאפי' היה בריא כבתחלה ומצטער בריח העשבים או מפני היתושים או מפני השרב או מפני הגשמים והרוח וכיוצא בהן הרי זה מותר לו לישן חוץ לסוכה כמבואר בקונט' הראיות וכך היא שיטת המורה שלא אמרה תורה לישב אלא כעין דירתו שאם היה מצטער בדירתו יוצא באויר שהוא נוח לו אף בסוכה כמו כן:

וכן כתב מיי' כרבינו והרא"ש ז"ל כתב דשושבינין לא מיקרו עוסקין במצוה וחייבין בכל המצות חוץ מן התפלה ותפילין וחתן אף ע"פ שפטור מכל המצות חייב בסוכה שאפשר לו לשמוח בסוכה:
לשון ריא"ז
החתן ושושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל ז' ימי המשתה לפי שאוכלים ושמחים עם החתן בחדר חופתו וצער הוא לחתן לעשות חופתו בסוכה שהוא מקום צר ודחוק וכן הן פטורין מן התפלה ומן התפילין וחייבין בק"ש שא"צ כוונה אלא בפסוק ראשון: