הקולע שלש נימין באדם חייב משום אריג כו'. — צ"ל: הקולע שלש נימין לאדם (פי' לתכשיט אדם כמו לצואר בתו ולאפוקי לבהמה כמבואר למטה וע' בבלי ס"ד א') טמא משום אריג ר' זעירא בעי לא טווי אריג הוא (פי' בתמיה וכי האורג שער של עיזים או של גמל שאינו טווי יהיה טמא משום אריג) כו' כאן במרובה (פי' הוי אריג אף שאינן טוויין שכן דרך הגודלת לקלוע הרבה שערות עם הרבה שערות) וכאן בממועט (פי' בג' נימין לא הוי אריג אא"כ שטוויין תחלה). הדא דאת אמר לאדם אבל לבהמה טהור כהדא דתני (תוספתא כלים ב"ב פ"ד וע"ש היטב) העושה פסיקא כו'.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 10 · הלכה 6 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7980314f9aa37678522acf6d751f82e4a99bc8089b806c7e97ca6056577f9d4f