שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 1 · Integer 10

מן הדא המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור לאחריו ובא לו כו'. —צ"ל: המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור הא לאחריו ובא לו לאחריו חייב (כ"ה בתוספתא פ"י) ואפשר שלא יעשה בינו לבין הכותל כרמלית (פי' למטה בסוף העמוד מבואר שאם אין בין האדם והכותל ד' אמות נעשה אותו מקום כרמלית וה"ג כשהאדם יוצא מפתח ביתו ומשאו על אחוריו מיד כשיוצא לרה"ר ד' אמות ראשונות נעשות כרמלית והרי הוציא לרה"ר דרך כרמלית ומ"מ חייב) כו' יצא משואו תחילה ד' חייא בר אדא (ע' מ"ש בפיאה פ"ז ה"ח, עמ' 30) בעא קומי ר' מנא וזו דרך הוצאה היא (פי' בתמיה) כו' ויידא אמרה דא ר' אחא ר' מיישא בשם ר' יוחנן המוציא אוכלים ונתנן על האסקופה (פי' וחזר והוציאם בין שהוציאם אחר פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת כדתנן לקמן פ"י מ"ב ומוכח שאם עשה מלאכתו בבת אחת חייב אע"פ שהעבירן דרך אסקופה כרמלית) כו' דלא אמרה מן גרמיה (פי' שלא הביא בעצמו ראייה זו מאותה משנה) תני (ברייתא בבבלי ה' ב') המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב ובן עזאי פוטר רב הונא בשם רב הכל מודין כו'.