מה חרישה היתה במשכן שהיו חורשין ליטע סממנין. — פי' סממנין לקטרת ושמן המשחה דאלו סממנין לצביעת צמר למשכן לא היה צורך לשיטת הירושלמי מפני שצמר צבוע היה מוכן להן ממה שהוציאו ממצרים כ"ש לעיל (פ"א דף ג' ב' וע' מ"ש שם. עמ' 147); ומלבד זה כל מיני צבע של תכלת וארגמן ותולעת שני היו מבעלי חיים ולא ממיני צמחים כדאיתא בכלאים רפ"ט (ע' מ"ש שם, עמ' 59) ובתוספתא מנחות סופ"ט. והא דאיתא במנחות מ"ב ב' בענין צביעת התכלת מייתינן דם חלזון וסממנין כו' כבר ביאר רש"י שם שאין הסממנין הללו באין אלא כדי לשרות בהן הבגדים כדרך הצובעין (וע"ע בתוספות שם); ולדעת רש"י ז"ל היו נוהגין כן גם בארגמן ותולעת שני וע"ז נתכוין במ"ש בשבת ע"ב א' דזריעה וחרישה ושאר המלאכות היו בסממנין של צבע תכלת וארגמן ותולעת שני. ובבבלי שם ע"ד ב' איתא שבק תנא דידן בישול סממנין דהוה במשכן פירושו ג"כ לדעת רש"י לשרות הבגדים, ולולא פרש"י היה אפשר לפרש סממנין דשמן המשחה כדאיתא בשקלים רפ"ו.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Integer 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7980314f9aa37678522acf6d751f82e4a99bc8089b806c7e97ca6056577f9d4f