א"ר אבהו כל שהוא תושב בשער נקרא פיאה. — פי' כל דבר שהוא מוסיף על דבר אחר ומיטלטל הימנו נקרא אצלם "תושב" כמו במו"ק פ"א ה"ו כל שהוא תושב נקרא בקיע כ"כ הרמב"ן בתה"א ענין הקבורה ע"ש.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 6 · הלכה 5 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דאודניה בעא מיחזרתיה בשבת וגערו בו חביריו משום תכשיט כו'. —צ"ל: וגערו בו חביריו, ר' ינאי (ומה דאיתא בינתיים "משום תכשיט" מיותר כאן ונשתרבב מלמעלה רע"א דר"ג ברבי ירד לטייל בתוך חצירו בשבת ומפתח של זהב בירו וגערו בו חביריו משום תכשיט) סבר מימר שמן הוא שהוא מרפא (פי' דהשמן שעל המוך הוא מרפא את האוזן ושמן מותר אף לרפואה כדתנן בפי"ד מ"ד החושש במתניו כו' סך הוא את השמן) כו' ולא כן א"ר ירמיה בשם ר' זעירא החושש באזנו נותן שמן ע"ג ראשו והוא יורד והולך לתוך אזנו ובלבד שלא יתן לתוך אזנו (והנוסח שלפנינו כאן נשתרבב מלקמן פי"ד ה"ג ע"ש וכעין מה שהגהתי יש בבבלי קל"ד ב' אין נותנין חמין ושמן ע"ג מכה בשבת אבל נותנין חוץ למכה ושותת ויורד למכה) ר' ינאי סבר מימר הלכה כר' יוסי (פי' דאמר לקמן פי"ז מ"ח דכיסויי הכלים אע"פ שאין להן בית אחיזה ניטלין בשבת) כו'.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7980314f9aa37678522acf6d751f82e4a99bc8089b806c7e97ca6056577f9d4f