שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 1 · Integer 8

מן מה דתני הגורף צריך לחטט ביד. — צ"ל: צריך לטאטא ביד (כן העתיק רמב"ן ברפ"ג מחידושיו).

הדא אמרה אפי' לא קטם כל צורכו ויידא אמרה דא יו"ט שחל כו'. — צ"ל: הדא אמרה אפי' לא קטם כל צורכו א"ר שיין הדא אמרה יו"ט שחל להיות בע"ש (פי' שאסור לקטום באפר ביו"ט משום מכבה) מלבה עליה נעורת של פשתן (פי' שבזמן מועט היא נדלקת) קטמה ונתלבת כו' (דף ה' ע"ד) ור' חנניה חבריהון דרבנן לבא (פי' זה שהתיר ר' חייא בקטמה ונתלבת אם הוא מתיר להשהות עליה לכתחילה) לשעבר (פי' או שאינו מתיר לכתחילה אלא שכבר שגג והשהה עליה בדיעבד) עבר ר' אמי ואידרון (פי' שקפצו אליו ע' ערוך ערך אדר א') חברייא בעון מחזיר עליה (פי' לשאול לר' אמי אם לכתחילה מתיר ר' חייא או בדיעבד א"ל ר' חנניה חבריהון דרבנן מן דהוה עובדא לשעבר הוה עובדא א"ר שמואל בר סוסרטא לכן צריכה לבא (פי' שאלו בדיעבד פשוט דמותר ולא היו צריכין לשאול מר' חייא אבל שאלו ממנו אם מותר להשהות לכתחילה) א"ר מנא כו' אין תימר לשעבר אפי' בישל עליה בתחילה (פי' אפי' בשלא קטם כל עיקר מותר כר"מ שפסק ר' יוחנן כוותיה לקמן).