ולית הדא פליגא על ר' יוחנן דר"י אמר ע"ז שנשתברה אסורה כו'. — צ"ל: ולית הדא פליגא על רשב"ל דרשב"ל אמר ע"ז שנשתברה מותרת לא כן סברינן מימר אם בשעתיד להחזירן לכליין ד"ה אסור וא"ר יודן אבוי דר' מתניא אם היו מונחין במקומן כמו שהוא עתיד להחזירן לכליין הן, ואילו (פי' אבניו ועציו ועפריו) במקומן הן ואפי' על דר' יוחנן לית היא פליגא דר"י אמר המקדיש את הבית אין מועלין בו תפתר במשתחוה לכל אבן ואבן ואח"כ בנייו והתנינן (ע"ז פ"ג מ"ט) שלשה בתים הן תיפתר שהשתחוה לכל אבן ואבן ואח"כ בנייו ר' בא בשם רב המשתחוה לבית כו'.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 9 · הלכה 1 · Integer 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7980314f9aa37678522acf6d751f82e4a99bc8089b806c7e97ca6056577f9d4f