מולייר הגרוף שותין ממנו בשבת הא אם אינו גרוף כו'. — בבבלי מ"א א' תוד"ה מוליאר כתבו בשם הרב פורת דמשמע בירושלמי לפרש דמן המוליאר מותר למזוג מים חמין ביין ומאנטיכי אסור ע"ש אבל לפנינו בירושלמי אין שום משמעות לפרש כן, ומ"מ דברי הרב פורת בפירושו נכונים שכן מצאנו בהקדמת פירוש ספר יצירה לר' שבתי דאנילו הרופא שכתב קומקום של נחשת של השרים שנקרא בלשון יון מוליאר והוא הכלי שמרתיחין בו משרתי השרים את המים החמים להשקות אל אדוניהם עם היין מסוך ומזוג ומהול בחמים ע"כ ומזה מבואר דעיקר המוליאר אצלו היה עשוי ועומד למזוג ממנו מים חמין ביין וע' במוסף הערוך ערך מלייר ועוד מצינו במעשרות פ"ד מ"ד שותין על הגת בין על החמין כו' והרי ענין "שותין" שם ג"כ על המזיגה וע"ע ע"ז פ"ד הי"א.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 3 · הלכה 3 · Integer 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7980314f9aa37678522acf6d751f82e4a99bc8089b806c7e97ca6056577f9d4f